פסק-דין בתיק תא"מ 36271-06-11

1.      בפניי תביעה המתנהלת בגין התנגדות לביצוע שטר.

2.      אין מחלוקת שבין הצדדים נחתם הסכם (ר' נספח א' לבקשת ההתנגדות). המדובר בהסכם שבו התובעת מכרה לחברת "ב.מ.י.ב יבוא חומר חשמל בע"מ", מלאי של שמלות ערב תמורת 71,600 ש"ח.

3.      התשלום בוצע בהמצאת  10 המחאות מעותדות, על סך של 7,160 ש"ח כל אחת ושיק נוסף בגין המע"מ. הנתבע ערב אישית לתשלומים אלו.

4.      ביום 5/12/11 הוסכם על מתן רשות להתגונן, תוך כדי חיוב הנתבע בהוצאות. לאחר דיונים והחלטות נוספות מטעם רשמי בית המשפט, במשך מעל לשנה , מבלי שהסתיימו ההליכים, הועבר התיק אלי , לשמיעה.

5.      ביום 6/10/13 הופיעו הצדדים לישיבת ההוכחות, העידו ונחקרו בפניי וכן וסיכמו את טיעוניהם. טענות הנתבע  מהוות מעין טענות של הודאה והדחה, ועל פי האמור, התנהל הדיון.

6.      טענות ההגנה הינן כי מנהל התובעת הציג לו מצגי שווא שהובילו לכריתת העסקה וכי פחות מחודש לאחר חתימת ההסכם, הוא ביקש לבטל את העסקה, והודיע בהמשך על ביטול ההסכם וביקש את החזרת השיקים, תמורת החזרת השמלות, אלא שהתובעת סירבה.

7.      הנתבע טען לכישלון תמורה מלא, הטעיה, תרמית (ראה ס' 21 לתצהירו) וכן, במהלך הדיון, הוסיף וטען , כי על פי הפרשנות שיש לתן לסעיף 13 להסכם, עמדה לו הזכות לבטל את ההסכם בכל עת, בהודעה מראש של 60 יום, בכתב.

8.      מנהל התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד וכך גם העדה מטעמו, אודות המו"מ שהתנהל מול הנתבע, בכל הקשור לעסקה, ביום ביצועה.

9.      לאחר ששמעתי ושקלתי את עדויות הצדדים, הנני סבורה כי גרסת ועדויות התביעה, הינן אמינות ויש בהן  כדי לשקף את המציאות, כפי שהתהוותה, בזמן אמת.

10.  אמינה עלי גרסת מנהל התובעת ועדת התביעה, שהנתבע הבין היטב את מהות העסקה והביע עניין רב ברכישת השמלות. אמינה עלי עדות מנהל התובעת, שהוא גם  היה מעוניין בביצוע עסקה, (לרגל נסיעתו הארוכה המתוכננת לחו"ל), אך הוא לא רימה ולא הציג מצגי שווא, על מנת לבצעה.

11.  הנתבע ידע היטב שהעסקה מתבצעת על רקע נסיעה ארוכה של מנהל התובעת לחו"ל, והיה ברור לשני הצדדים שעסקת מכירת השמלות אינה ניתנת לביטול. החלק הנוסף של ההסכם, אודות שיווק משותף של השמלות באינטרנט, תחת השם "לבן בכפר", אכן בוצע עם אפשרות ביטול ויציאה מהפרסום השוטף, בהודעה מראש, ובשעה שהנתבע ביקש לצאת מפרסום זה, התובעת לא עמדה בדרכו.

12.  הנתבע אכן התחרט על ביצוע העסקה, אולם התחרטות זו נולדה לאחר ביצוע העסקה, שעה  שהוא הגיע למסקנה כי הוא טעה בכדאיות העסקה, וטעות שכזו, אין בה כדי לבסס את העילה הנטענת של זכות הביטול. גם כישלון תמורה מלא לא היה, שעה  שאין מחלוקת ששמלה אחת נמכרה, אולם יתרה מכך, בעסקת השמלות, עצם מסירתן לידי הנתבע, יש בה כדי למלא אחר התמורה , בגין אותן השטרות שנמסרו תמורתן.

13.  הנני סבורה כי חלק מהתכתבויות שבין הנתבע עם התובעת ,מזמן אמת, אף מלמד שכבר אז הנתבע הבין כי טענתו הינה כי הוא טעה בכדאיות העסקה , על כן הוא הציע אפשרות להחזרת שמלות , כנגד החזרת חלק מהשיקים שלו וכו'.

14.  הנתבע טוען כי פניו היום להליכי פשיטת רגל והוא הציע למנהל התובעת בדיון, כי ייקח את השמלות , ככל שרובן ככולן נותרו בידיו, אולם התובעת ביקשה הכרעה בתביעתה.

15.  משלא מצאתי כי  טענות הנתבע הינן מבוססות ובהעדר כל עילה של ממש לקבלת טענתו ל זכות לביטול העסקה, הרי שדין התביעה השטרית , להתקבל.

16.  מאחר והטענות כנגד אכיפת השטר נדחות, הרי שהתובעת זכאית לחדש את הליכי ההוצאה לפועל.

17.  הנתבע יישא בהוצאות התובעת, בגין אגרות בהמ"ש, מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל,. כן הנתבע יישא בהוצאות נוספו ת של התובעת, כולל שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 6,000 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. התובעת זכאית לצרף הוצאות אלה לתיק ההוצאה לפועל.

18.  הנתבע הפקיד בעבר סך של 3,000 ש"ח בתיק, כתנאי לעיכוב ביצוע וסכום זה יועבר לידי התובעת, שתדאג להפחיתו מסכום החיוב הכולל שבתיק ההוצלפ.

זכות ערעור תוך 45 יום